הפרת חוזה בזמן בשבר הקורונה

נגיף הקורונה הוביל את מדינת ישראל לנקוט צעדים חסרי תקדים אשר השפיעו מאוד על המשק והכלכלה הישראלית, וככל הנראה זה צפוי עדיין להמשיך גם בשנת 2021. מטרת הכתבה להסביר מה קובע החוק בעניין הפרת חוזים בעקבות אירועים חריגים וכיצד בתי המשפט במדינת ישראל נוטים להתייחס להפרות אלו.

ההשלכות עליהם הוביל נגיף הקורונה

בהחלט אפשר לומר ששנת 2020 תרשם בספרי ההיסטוריה ותזכר כשנה שבה העולם התמודד עם אחד המשברים הכי קשים שהיו בהיסטוריה האנושית. עד לפני זמן קצר, אף אחד לא היה יכול לחזות עד כמה הקורונה ומצב התחלואה שהיא הביאה איתו ישפיעו על חיי היום יום שלנו, במיוחד את ההשפעות הכלכליות שאנשים פוטרו או הוצאו לחל״ת ונפגעו מאוד מהבחינה הפיננסית. כלכלנים ישראליים מציינים שהנזק שכבר נגרם ישפיע מאוד על המשק ובמיוחד על הכיס של האזרחים במדינה. אין ספק שמדובר פה באירוע חריג שעוד לא נראה כמותו.. אך השאלה הנשאלת היא – ״מה ההשלכות המשפטיות של הפרת חוזים שנגרמו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה?״

הפרה חוזה מהפן המשפטי

לבתי המשפט בישראל, קיום חוזים הוא עיקרון חשוב ביותר, ובעקבות זה כל פעולה שהיא בניגוד לחוזה נחשבת כהפרת חוזה. אין כל כך חשיבות לנושא של האם הייתה כוונה לגרום להפרת חוזה. לדוגמא: אדם אשר משכיר דירה, החליט לעזוב בפתאומיות ולחזור לבית הוריו מבלי להביא הסבר מפורט לבעלי הנכס ולא ניסה להגיע להסדר כלשהו. אך מכיוון שלאותו אדם אין יכולת כספית כרגע לשלם על שכר הדירה מכיוון שהוא פוטר מעבודתו. כמו כן אנו גם שמענו על מקרים שבהם זוגות שרצו להינשא בעולם אירועים, סגרו הסכם עם בעלי האולם כולל דיג׳יי, צלמים, קייטרינג, עיצוב וכו׳, אך בעקבות הנחיות משרד הבריאות האוסר על התקהלות של יותר מעשרה אנשים, הזוג נאלץ לבטל את האירוע ולהפר את החוזה שלהם מול אולם האירועים והספקים. אם נסתכל על החוק היבש, מדובר פה על הפרת חוזה, אך זה ברור לכולם שזה לא נעשה בכוונה.

ככל שהמשבר ימשך, זה ברור שמקרים מהסוג הזה ימשיכו לקרות ואנשים לא תמיד יצליחו לעמוד בהתחייבויות שהם התחייבו אליהם בחוזה.

הפרת חוזה בנסיבות שבלתי אפשרי היה לצפות

החוק אשר עוסק במקרים של הפרות חוזה, מכונה כ ״חוק התרופות״ קובע בסעיף 18 כי במקרים שבהם ישנן סיבות מוצדקות ולא היה אפשרי למנוע הפרת חוזה, או לצפות להם מראש, יוענק פטור מיוחד מאכיפת החוזה. בשפה המשפטית אנו קוראים לזה ״סיכול״. הפטור מוענק בדרך כלל על מקרים שנחשבים ככוח עליון, כלומר אירועים מאוד חריגים שלא ניתן היה לחזות שיתרחשו בעת חתימת החוזה. למרות זאת, בתי המשפט במדינת ישראל העניקו פרשנות מצמצמת לסעיף הפטור שדיברנו עליו, ואף נמנעו מלקבוע כי הוא מתקיים אפילו במקרים קשים יותר כמו זמן מלחמה או או אסונות טבע משמעותיים.

לפני שמגיעים למצב של הפרת חוזה, רצוי קודם כל לנסות ולשנות את החוזה הקיים שיתאים למצב הקיים ולתנאים שהשתנו בעקבות נסיבות כאלו ואחרות. חשוב שנבהיר כי למרות שלכל מקרה יש את הנסיבות שלו אין פה עצה שאומרת לכם לפעול כך או אחרת בזמן הפרת חוזה ואנו ממליצים להתייעץ עם עודך דין מומחה בנושא לפני שאתם מחליטים לנקות בפעולות כלשהן.